דנה ברגילאשפוז פסיכיאטרי בכפייה. נציג הסיוע המשפטי במשרד המשפטים בוועדת הבריאות: "עלייה של 13% בימי האשפוז הפסיכיאטרי בכפייה בתקופת הקורונה; במחוז תל אביב והמרכז- עד כדי 20%".
אשפוז פסיכיאטרי בכפייה. ועדת הבריאות קיימה דיון בנושא מערך בריאות הנפש בישראל- מצוקות ואתגרים בשוטף. ולאור משבר הקורונה. בפתח הדיון הכריזה יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן. כי הוועדה תשים את תחום בריאות הנפש על סדר יומה. תסייר. תדון ותפעל לקידום המענים והתקצוב לתחום.
לדבריה:
"זה תחום ענק וחשוב מאין כמוהו. שאני אישית מגיעה ממנו ועוסקת בו מזה הרבה שנים. יש הרבה מה לעשות ולשפר. ואנחנו כאן כדי לדאוג לזה- זמני הטיפול. אופן הטיפול. הרצף הטיפולי. סלי השיקום. ועוד. נפעל בשיתוף פעולה מלא ורציף עם מטפלים. מנהלי מוסדות טיפוליים. עמותות. מתמודדים. הורים למתמודדים. ואנשים רבים שעוסקים בתחום. אשר אני שמחה שהוועדה הזאת תוכל להיות להם בית".
ד"ר צבי פישל. מנהל מחלקה בבית חולים גהה ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בהסתדרות הרפואית. סקר בפני הוועדה את מצב בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל.
בין היתר הראה פישל תמונה מאחד מחדרי האשפוז בבית החולים להמחשת הצפיפות בהם. אשר לדבריו מקשה מאוד על ההתנהלות השוטפת של המטפלים והמטופלים במחלקה. ועל אחת כמה וכמה בתקופת קורונה, כאשר לא ניתן לשמור מרחק מינימלי בין המטופלים. לדבריו, בישראל 72 מחלקות פסיכיאטריות סגורות, כאשר התפוסה הממוצעת במחלקות עומדת על 110%.
היחס הממוצע ב-OECD הוא 0.7 מיטות לאלף נפש, כאשר בישראל יש רק 0.42:
"ב-29 השנים שאני עובד בבית החולים, לא נוספה מיטה אחת. מדינת ישראל גדלה לפחות במיליון וחצי איש . זה מביא בין היתר לאלימות בין החולים ובין חולים למטופלים. מחקרים רבים בעולם מדברים על הקשר בין אלימות וצפיפות".
באשר למשבר הקורונה אמר פישל:
"לא היה דבר כמו הקורונה מעל 100 שנה. הערכנו את עלות הטיפול הנוספת בגלל הקורונה ב– 2.7 מיליארד ש"ח. פנינו למשרד הבריאות והאוצר והממשלה הקצתה 10 מיליון ש"ח ל-3 טיפולים מקוונים לכל אחד בלי טופס 17 ואבחנה רפואית כלשהי, אבל הרבה אנשים לא יודעים על השירות הזה וחלק ניכר מהתקציב כלל לא מומש. התחזיות שלנו התממשו וכיום ניתן לראות נתונים על עלייה בעשרות אחוזים בתלונות על תסמיני דיכאון בצריכה של תרופות נוגדות דיכאון".
עו"ד דניאל רז, ממונה ארצי תחום אשפוז כפוי בסיוע המשפטי במשרד המשפטים אמר:
"אנחנו מגיעים לכאן כנציגים אולי הכי בולטים של המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים. האנשים שלנו נמצאים שם, פוגשים את המטופלים ואנחנו מקבלים מהם תיאורים קשים מאוד לגבי מצב המחלקות שחלקן מוזנחות, עד כדי תנאי מחייה שלעיתים אינם ראויים למגורי אדם. תיאור של אחד מעורכי הדין שלנו הוא של 30 איש שיושבים בלובי של 30-50 מטר, שבו לא נשמרת לאדם פרטיות בסיסית. יש לנו 42 עורכי דין שמייצגים 13,000 הליכים משפטיים בשנה בתחום של אשפוז בכפייה ומשכך ישנה גם שחיקה של עורכי הדין, שבתוך העומס הזה לא יכולים אפילו לראיין אנשים בצורה ראויה, ללא פרטיות. יש אשפוזים לא מוצדקים ולצוות אין זמן לבדוק ולהגיע לעובדות. עולות אצלנו גם תלונות קשות על הטרדות מיניות של מטופלות במחלקות, אלימות בין מטופלים ועוד. בהתאם ישנה עלייה במקרי אלימות במחלקות בגלל היעדר תנאי המחייה הבסיסיים, ושכשיש אלימות- מאריכים את האשפוז בכפייה וזה אבסורד. מדובר באנשים שבאו לקבל טיפול רפואי ולעיתים באנשים שלא בחרו להתאשפז. החוויה השלילית במחלקה עלולה להשפיע על אדם באופן שעלול להרע את מצבו במקום להטיב עמו, ואף להמשיך איתו להמשך חייו".
באשר למשבר הקורונה אמר:
"הנתונים שלנו מצביעים על כך שבתקופת הקורונה חלה עלייה משמעותית בימי האשפוז הפסיכיאטרי בכפייה, 13% ארצי, כשמחוז תל אביב והמרכז זה מגיע עד כדי 20%. הטיפול בקהילה ספג גם הוא מכה קשה וזה האריך שלא צורך תקופת אשפוז בכפייה כי לא נמצא מענה אחר למטופלים".
ח"כ מיכל וולדיגר אמרה:
"צריך להקים ועדה מיוחדת לבריאות הנפש. זה תחום ענק שאיפה שלא ניגע יש בו בעיה. הגיע הזמן שהוא יקבל את הזמן והתקציבים הראויים לו. אתמול הייתי באשפוזית בבאר שבע, היחידה בארץ לתחלואה כפולה ויש שם 12 מיטות, כשהנתונים מדברי על אלפי מתמודדים עם תחלואה כפולה. זה אבסורד. הדברים האלה כל כך בסיסיים. אנחנו אמורים להוביל את זה, ואנחנו פוזלים בקנאה ל-OECD. אם נתעלם מזה זה לא ייעלם. זה רק ילך ויחמיר. אי טיפול במשפחה גורם לכלכלה שלנו נזק בלתי הפיך. משפחות מתפרקות או נופלות מבחינה כלכלית וסוציאלית. חייבים לתת פה מענה מעבר למילים. ה-400 מיליון ש"ח שהבטיח שר הבריאות לתחום בריאות הנפש עדיין לא הגיעו וגם הם טיפה בים. 10% לפחות מתקציב הבריאות צריכים להגיע לבריאות הנפש".
ח"כ קטי שטרית:
"אני סיירתי וראיתי במו עיני את הצפיפות, את הצורך של החולים שמסתובבים כמו זומביים בחדר קטן וצפוף. הפתרון הוא לא לדחוף להם עוד ועוד תרופות. אני פונה לחבריי בקואליציה- עד שלא יוקצו תקציבים לבריאות הנפש, אני מקווה שהתקציב לא יעבור. אני קוראת גם להקים רשות לאומית למניעת אובדנות שתאגד תקציבים בתחום שמפוזרים כיום ב-5 משרדים, זה דבר שמביא לבזבוז והיעדר מיקוד בפתרונות. צעד כזה יכול להביא לתוצאות טובות וחשובות".
ד"ר קרן בינת, מנהלת המרכז לבריאות הנפש מזור אמרה:
"33% מהמאושפזים בבתי החולים אינם מעוניינים להיות שם, אנחנו כחברה החלטנו שהם צריכים להיות שם. אנחנו עובדים עם 3 אנשי צוות, חצי תקן לעובדת סוציאלית וחצי תקן לפסיכולוגית למחלקה של עד 60 איש. זה לא בסדר וזה מעיד יותר עלינו כחברה מאשר על המטופלים. אנחנו לעיתים שואלים את עצמינו האם האשפוז לא עושה נזק יותר מתועלת? אחוז גבוה מהמטופלים מתמודדים עם פוסט טראומה ואי אפשר שזה יהיה גם מהחוויות שהם חווים בטיפול בבית החולים".
ד"ר לורה שרוני , סגנית מנהלת המרכז הוסיפה:
"לפני 10 שנים היו 1,800 קשירות בשנה בבית החולים, והיום יש 20 בשנה, במקרים קיצוניים בלבד. זה דורש המון עבודה מהצוות. אנחנו לא מבקשים מכשור משוכלל, יש לנו טיול תרופתי, יש לנו צוות לטיפול ולשיקום. אפשר להשוות את זה למטופל שאחרי התקף לב צריך ניתוח מעקפים. לא יעלה על הדעת שהמדינה תגיד שזה לא יתבצע כי אין כסף. זה הטיפול שאנחנו מחויבים לתת למאושפזים ולמטופלים בקהילה".
דוד קורן, מנכ"ל ער"ן אמר:
"במהלך שנת הקורונה רצינו להוסיף אנשי מקצוע, אבל מה שהובטח לנו לא קיבלנו וכנראה שגם לא נקבל, זה מה שנאמר ל ממשרד הבריאות השבוע. רמת הבדידות והמצוקה עלתה בשל המגיפה, ומי שמצפה שהמגיפה תיגמר בעוד חצי שנה טובה, אנחנו הולכים להיות במציאות משתנה והפכפכה לאורך זמן. בשנייה הזאת יש לנו 22 מתנדבים שמקבלים שיחות ובכל יום אנחנו מצילים פיסית שלושה אנשים. היינו מצילים יותר אם הייתה יותר מודעות. בחודש האחרון העלינו שירות חדש בוואטסאפ, בני נוער וצעירים פונים ללא הרף".
יערה ישורון:
"אני אמא שמכירה את עולם הפסיכיאטריה לילדים ונוער היטב בשנים האחרונות ומה שקורה שם הוא איום ונורא. התפיסה היא שאי אפשר לטפל בבית, רק אשפוז או פנימיות פוסט אשפוזיות. אין פסיכיאטרים בקהילה, יש סודיות והסתרה, דפוסים של האשמה כלפי הורים ומשפחות. מה שצריך לעבור כדי לקבל טיפול ראוי הוא נורא. לא יכול להיות שמגיעים עם ילד חולה ואומרים שאין מקום, תבואו בעוד שבוע. זה לא היה קורה עם ילד חולה סרטן או פצוע. צריך להחזיר את הילדים האלה הביתה. מה שקורה במשפחות הוא טראומה מתמשכת – הנערים ואיתם גם ההורים, והאחים עוברים את הדבר הזה לאורך זמן ואין שום מענה".
יונתן אמסטר, אחראי רגולציה באגף רה"ן במשרד הבריאות התייחס לטענות שעלו בדיון:
"מערכת האשפוז עליה דובר פה רבות היא חשובה ומשמעותית אבל חשוב לזכור שלצידה יש מערכת גדולה של שירות בקהילה. היחס הוא בשנה מתאשפזים כ-18,000 איש ובקהילה מטופלים כ-300 אלף איש. כשהשירות בקהילה הוא חזק ומשמעותי זה מפחית את הצורך באשפוז, וזאת מבלי להמעיט בערך הבעיות שעלו כאן לגבי המערך. יש תכניות שיתממשו בקרוב לקיצור התורים לטיפול נפשי בקהילה ולשירותים נוספים בקהילה ואנחנו מקווים שאחרי אישור התקציב נוכל לצאת לדרך ליישום מזורז".
לסיכום הדיון הודתה יו"ר הוועדה ח"כ סילמן לכלל המשתתפים וכן לשר האוצר ולשר הבריאות שעובדים עם הוועדה לקידום פתרונות בתחום וקבעה:
"הדיון היום הוא רק פתיח. המטרה שלי היא שתחום בריאות הנפש יהיה חלק מהשיח על בריאות בישראל ככל המחלות והנושאים האחרים שיש להתייחס אליהם ולכך נחתור".
